הכנה לבדיקת גז ראדון

     
 
הכנה לבדיקת גז ראדון
 
גז ראדון הוא למעשה סוג גז אציל, טבעי, אשר פולט קרינה רדיואקטיבית ולרוב מצוי בשטחים אטומים אשר דחיסת האוויר בהם היא נמוכה, כמו מרחבים מוגנים מקלטים או מרתפים. כיצד נוצר גז ראדון? סביבת הגידול של ראדון הוא בקרקע של אזור בנוי, אשר שאריות חומרי בנייה זעירים כמו מלט או טיח התפרקו באוויר הדחוס באזור והפכו לגז ראדון. לכן חשוב מאוד לאוורר גם מתחמים אטומים במבנה ומומלץ לבצע מדי תקופה בדיקת גז ראדון.
 
קיימים שני סוגים של בדיקת גז ראדון: בדיקת גז ראדון במדידה של טווח קצר, שנמשכת שבוע בתנאים סגורים, וגם בדיקת גז ראדון במדידה של טווח ארוך, נמשכת עד 180 יום בתנאים שגרתיים כאשר החדר יכול להיות מאוורר ופתוח. כאשר מזמינים בדיקת גז ראדון יש לוודא שהבודק מצויד באישור ממכון התרנים הישראלים לפיו הוא מוסמך לבצע בדיקת גז ראדון.
 
ישנן שתי שיטות עיקריות למניעת קיומו של גז ראדון למבנה, אחרי בדיקת גז ראדון: השיטה הפאסיבית והשיטה האקטיבית. בשיטה הפאסיבית החלל שבו נמצאה כמות של גז ראדון במהלך בדיקת גז ראדון נאטם לגמרי על מנת שגז נוסף לא יחדור אליו ורמת צפיפותו תעלה. תהליך זה הורג בשלבים אז גז הראדון. בשיטה האקטיבית ניתן להתקין מערכות מתקדמות אשר תפקידן הוא לפרק את גז הראדון בתוך החלל שבו התבצעה בדיקת גז ראדון שקבעה שהוא נמצא בו.
 

בתחילת שנות התשעים פקודה של פיקוד העורף נכנסה לתוקף ומאז כל מבנה חדש שנבנה מחיל מרחב מוגן. מרחבים מוגנים הפכו לסביבה אידיאלית לצמיחת גז ראדון בשל אטימותם המוחלטת, אם כי כיום מרחבים מוגנים משמשים גם כחדרים לכל דבר ועניין בבית, לעיתים כחדרי ילדים, ולכן חשוב היום יותר מתמיד לבצע בדיקות למבנים ולבית במרחבים המוגנים הללו.  

 

 

 

 

תקרות נמתחות